שירת רועים היא בית. לגבינות, אבל לא רק.
אחרי בילוי יממה רגועה ונינוחה במלון אוליב אקוודוקט ברגבה,
חיפשנו בילוי רומנטי מפנק שיחתום לנו את סוף השבוע הזוגי באופן מושלם.
שירת רועים – מחלבת בוטיק ובית לגבינות בקיבוץ לוטם במשגב נבחרה כיעד המתאים ביותר לשני מכורי גבינות שכמותנו.
כשהגענו, גילינו את המקום מלא באנשים שמחים ונראה שהם אימצו אותו כבית שני.
ברחבת הכניסה אנשים מתענגים על יין ופלטות של גבינה, שקועים בשיחה ערה.
בפנים תור של לקוחות מרוצים מחכים בסבלנות לבחור גבינות לקחת הביתה, להמשך החוויה הקולינרית.
בתוך מרכז המבקרים אל שולחנות העץ הכבדים יושבות וסועדות בהנאה ניכרת לעין, משפחות שלמות.
המנות שלפניהן, מה אומר ומה אגיד, אחת יותר מפתה מהשניה.
והריח, הריח העשיר של הגבינות המשובחות ממלא את החלל ואנחנו מיד מרגישים את בלוטות הריר מופעלות.
את קבלת הפנים המהממת הזאת משלים החיוך הרחב של פאטמה, שעומדת ומכינה את המנות הנפלאות אל מול עיני הסועדים.
כנראה שככה זה להתאהב ממבט ראשון.
לא פלא שכשרותם המלצרית החמודה והחייכנית סידרה לנו שולחן וחילקה לנו תפריטים, מצאנו את עצמנו בוהים בתיאורי המנות המגרים בחוסר יכולת מוחלט לבחור על מה ללכת.
אחרי התלבטות לא פשוטה בכלל קיבלנו החלטה שנחזור לכאן בהקדם כדי לנסות את לחם הפונדו שנשמע כמו תענוג מושחת במיוחד, ובינתיים הימרנו
על פנקוטה עין מודע – מעדן מפתיע על בסיס שמנת מתוקה, ממולא בגבינה בסגנון פקורינו ומתובל בפלפל שחור גרוס, על מצע סלסה ירוקה לצד עגבניות חצי מיובשות ושבבי שקדים.
קיש רועים – קיש עתיר טעמים של גבינות צאן שכמותו עדיין לא אכלתי, בליווי סלט ירוק טרי טרי ונהדר
וכמובן שלא יכולנו לפסוח על פלטת גבינות נהדרת, שהוגשה לצד לחם כפרי ומטבלים נהדרים מעשה ידיה של פאטמה.
עד שהגיעו המנות לשולחן צפינו בסרטון קצר שסיפר את סיפורה הדי מדהים של מיכל מור מלמד, מייסדת המחלבה, הבעלים והגבנית הראשית.
מיכל, קלינאית תקשורת בעברה,נחשפה לעולם הגבינות באקראי.
במהלך חופשת רחיפה במצנחים באלפים הברניים בשוויץ בקיץ 2005,
כאשר תנאי מזג האוויר לא איפשרו את קיום הספורט האתגרי לשמו הגיעה,
יצאה החבורה לטייל בסביבה, כאשר האטרקציות הזמינות ביותר היו מחלבות הבוטיק השוויצריות.
מיכל התאהבה ועשתה חישוב מסלול מחדש.
מאז למדה מיכל את רזי המקצוע בארץ, בשוויץ, בצרפת ובאיטליה.
כיום היא לא רק מדריכת מחלבות בחו"ל אלא גם חברת כבוד בגילדת הגבנים העולמית.
מלאי התפעלות התיישבנו לאכול את המעדנים שהגיעו לשולחן ובמקביל שחר, גבנית אף היא, הגיעה לספר לנו קצת על הגבינות המיוחדות שהוגשו לנו על הפלטה.
כך הופתענו לגלות שגם לגבינות יש מונדיאל משלהן, האחרון התקיים בצרפת ביוני 2015.
עוד למדנו שלמחלבת שירת רועים הוענקו לאורך השנים חמש מדליות בשתי אליפויות העולם לגבינות שנערכו בעמק הלואר בצרפת:
בשנת 2015 4 מדליות:
שתי מדליות ארד על גבינת ענבר עם זרעי חרדל ועל גבינת כמהין
ושתי מדליות נוספות כסף על גבינת עין מודע וזהב על גבינת מעין חרוד, בקטגוריות גבינות כבשים קשות.
בשנת 2017 זכתה גבינת "נירית" במדליית כסף בקטגוריית 'גבינות כבשים רכות'.
חמש מגבינות המחלבה בשנת 2009 זכו במדליות זהב וכסף גם בתחרות הגבינה של ישראל.
גבינת הדגל של שירת רועים, הענבר זוכת מדלית הזהב, מייצגת את ישראל בספר הגבינות העולמי. כבוד!
לא פלא שהטעמים של המנות הנהדרות שאכלנו היממו אותנו.
גם כשניסיתי לחלוב מתכון לקיש רועים הבנתי מהר מאוד, שמה שהופך את המנות לכל כך בלתי נשכחות הן הגבינות הייחודיות שכמותן אין עוד בארץ,
כך שנסיון שחזור של אותן המנות עם גבינות אחרות לא יצלח.
זוכרים שכתבתי בהתחלה שהמקום הוא בית?
אז זה גם מה שהזכירו לי כל טעמי המנות שהזמנו, וניכר כי תובלו באהבה רבה.
אבל גולת הכותרת, זו עם הטעם שעד לרגעי כתיבת שורות אלה יושב לי על קצה הלשון, היתה עוגת עין מודע.
התיאור שלה בתפריט מרגיש קצת בנאלי "עוגה עם גבינה בסגנון פקורינו וסוכריות שרי".
המראה גם, אולי.
הטעם לעומת זאת, רחוק מלהיות בנאלי.
שילוב מושלם של מליחות עדינה עם מתיקות שלא דומה לשום קינוח שהכרתי עד היום וביחד עם המרקם, הטמפרטורה החמימה והמדויקת, אני יכולה לסכם אותו במילה אחת שאומרת הכל – תענוג.
אני יכולה לספר לכם עוד על שירת רועים, שהיא הרבה יותר מבית לגבינות, היא גם מקום בו תוכלו למצוא עוד מעדנים עם העקרונות שחרוטים על דגל המקום, אורגניים, ללא חומרים משמרים, כאלה שעושים טוב לגוף ולנפש.
אני יכולה לספר לכם על כך שתחושת הבית מורגשת גם כי במקום ניתנת חשיפה לאמנים מהגליל ויצירותיהם הן חלק מהעיצוב של החלל.
אבל יותר מהכל אני רוצה להגיד לכם שלהיות בגליל ולא לקפוץ ללוטם, לטעום ולהבין על מה כתבתי פה, זה פספוס.
אז סעו לגליל, תתענגו ואל תשכחו למסור ד"ש ממני.
מחפשים עוד רעיונות לבילוי זוגי לקראת ט"ו באב המתקרב?
בואו לקרוא את ההמלצות שלי על שלושה מקומות לא שגרתיים ורומנטיים במיוחד בהולנד (ולא, לא בתוך אמסטרדם)
