תטה זה מקום להתאהב.
מכירים את התחושה הזאת שאתם מגיעים למקום וישר מרגישים בנוח? כאילו אתם בבית? האנרגיות טובות, מסביבכם חיוכים, האווירה נעימה ואפילו שבחוץ ממש ממש קר, בפנים חם ולא רק כי הדליקו מזגן?
אז ככה זה בטתה.
בדף הפייסבוק שלהם נכתב " תטה – רק לבוא ולהתאהב בה! מסעדתו של השף ניר פרומר מציעה אוכל טעים ולא מתיימר שבא מהלב"
רק לבוא ולהתאהב? התאים לנו במיוחד לוולנטיינז. אז מה הפלא שבחרנו לחגוג בה את יום האהבה?
מבחוץ המקום לא נראה רומנטי, ולרגע, עד שראיתי את הפרצופים המרוצים של הסועדים שיצאו ממנה, קצת חששתי. אבל החשש הזה פג במהרה.
קבלת הפנים החמה של בעל הבית כמו גם צוות המלצרים, בשילוב עם עיצוב הפנים המגניב, ישר עשו לנו טוב על הלב
לא טעינו. איך אפשר לטעות כשבתפריט מופיעות מנות עם שמות כמו – "המתכון של סבתא בלה" או "מה שהתחשק לניר היום"?
וניר יודע מה שהוא עושה, לא פלא שהמלצריות שלו מסבירות על המנות בתפריט בהתלהבות גדולה כל כך.
מנה אחת יותר טעימה מהשניה…
הסלטים שהוגשו לשולחן היו מושלמים. אמנם פשוטים, אבל בטעמים מדוייקים שעשו חשק לעוד
הכבד הקצוץ, היה כל כך טעים שאכלתי אותו עם כפית, בזמן שירון נהנה מגיוזה מטוגנת שהיתה הספיישל היומי
ואז הגיעו גולות הכותרת – "אנטריקוט מעוזי התותח" ולצידו – השניצל הכי טעים באזור.
תכף תבינו מה אני חושבת על המנות האלה, אבל לפני כן, אני חייבת לציין את ההלם החיובי שהיינו בו מהמהירות בה יצאו המנות.
אמנם ישבנו מול המטבח הפתוח חלקית ויכולנו לראות את הטבחים במהלך עבודתם, אך למרות זאת הופתענו לטובה מהאופן בו הם תקתקו את ההכנה ומשיתוף הפעולה היוצא מן הכלל שלהם עם צוות המלצריות המקסים, שלא השאירו אף לא זוג אחד רעב או מתוסכל, בערב בו המסעדה מלאה כל כך, אני בטוחה שתסכימו איתי שזה פלוס גדול.
הפלוס הנוסף הוא שמה שהתפריט מבטיח הוא מקיים – האנטריקוט, מהמשובחים שאכלתי אי פעם ואני מאמינה שהתמונה מדברת בעד עצמה,
והשניצל בדיוק כמו ששניצל צריך להיות, טרי, ופריך בדיוק כמו ששניצל צריך להיות (ותאמינו לי, אני חיה עם מומחה לשניצלים…)
רבע לפני סוף הסטייק כבר שבענו לגמרי, אבל בכל זאת וולנטיינז וזה…
כמו כל זוג אוהבים היינו חייבים לקנח בסופלה שוקולד עם גלידה, סיום מתוק לארוחה יוצאת מן הכלל
תטה, גם אתם תתאהבו…
